טור אישי – מאת ליאת דובינסקי

נסיך קטן שלי…
4 שנים חיכינו לך וציפינו לך,
4 שנים של תפילות ובקשות עד שהגיע ההריון המיוחל ועוד באופן טבעי.
איזה שמחה היתה לנו, נס של ממש מי היה מאמין!!!

ההריון מתחילתו לא היה פשוט ועם הרבה דימומים וריצות לרופאים וברקע תמיד נשמעה האמרה "הפלה מאיימת", שתמיד לוותה אותי ואיתה גם הפחדים. וכך עבר לו יום ועוד יום, שבוע ועוד שבוע, חודש ועוד חודש, עד אשר הגעתי לשבוע 24+5 ואז עקב דימומים והתקשויות בבטן הגעתי לרופא שאמר בלחץ: "יש לך פתיחה של 3 וחצי ומחיקה. אל תזוזי וגשי מיד לבית חולים".

הפחד היה נוראי וגדול כזה שלפת את כל הגוף. הגענו לבית החולים וישר העלו אותי לחדר לידה בנסיון לעצור את הלידה עם מגנזיום, אוטוסיבן וכמובן צלסטון ומה לא.. אינני יודעת אם לא שברתי שיא בזמן הכי ארוך בחדר לידה (במצטבר מעל שבוע), כאשר נשים באות והולכות ואני עדיין שם. הלידה אכן נעצרה וירדתי להריון בסיכון לאשפוז שבמהלכו ירדתי ועליתי לחדר לידה עוד כמה פעמים נוספות ושהיתי שם ימים שלמים ברצף, כאשר אני כבר מכירה את כל האחיות המדהימות. לאחר שבועיים וחצי שהצלחתי להחזיק אותך נסיך קטן שלי, כנגד כל הסיכויים, נולדת בשבוע 27, בדיוק כמתנה לחג ראש השנה בניתוח חירום בהרדמה מלאה, במשקל של קילו אחד בלבד.. בדיוק כמו חבילת סוכר מתוק להפליא. עברנו תקופה לא קלה של כחודשיים וחצי בפגייה, שבמהלכה היו הרבה עליות ומורדות, הרבה דמעות זלגו שם והפחד לאבדך ילד יקר שלי היה באויר כל הזמן. לאחר השחרור מהפגייה, ממש יום למחרת, חזרנו לבית החולים לטיפול נמרץ וכך היה פעם נוספת כ-4 חודשיים במצטבר בלינו איתך בבתי חולים זה הפך לביתנו ממש. ילד שלי אתה גיבור אמיתי לא יכולתי לבקש יותר.. מתנה ענקית בורא עולם שלח לי לכבוד ראש השנה ולכבוד יום הולדתי.. ילד בריא וחזק כאילו שלא נולד פג!

נולדת ב- 16.9.12 , כט' אלול, בדיוק כאשר הסתימה לה שנה והתחילה שנה חדשה. מיותר לציין שאת כל חגי תשרי בשנה שעברה בלינו בפגייה ואף את חג החנוכה, שזהו בעצם היה אמור להיות תאריך הולדתך המקורי, בלינו בבית החולים. ללא כל ספק נגזרנו לשנה טובה ומתוקה, כי הרי כיום, שנה אחרי, אני יכולה לחבק ולנשק אותך נסיך שלי, שזה לא מובן לי מאליו, להזכר בכל מה שעברנו ולהודות לבורא עולם על הנס הפרטי שלנו, כי כידוע חגי תשרי זה הזמן לתשובה ותפילה, דבר שללא כל ספק לא הפסקנו לעשות באותה התקופה, ויום הדין שלנו ברוך השם עבר. אנחנו וילדנו זכינו ביום הדין, זכינו במשפט.. דנו אותנו לחיים!!! אז מה שנותר לי רק לבקש ולאחל לך נסיך שלי, שכל שנות חייך יהיו מאושרות ושמחות והכי חשוב מתוך בריאות!!! אמן! והנה חגי תשרי שוב בפתח ואת ראש השנה הבא עלינו לטובה נעשה בבית ללא צפצופים אלא עם שירים ומזמורים, ללא צומות אלא עם הרבה מאכלים נפלאים וטעימים והכי חשוב ביחד כל המשפחה. לא כמו בשנה שעברה שהיית חסר אלא ב-י-ח-ד איתך אהוב שלנו!!!!!!!