טור אישי מאת גליה טל-שיר

הספור שלי גם הוא מורכב. חיכיתי להודיה שנים רבות של טיפולי פוריות קשים מלווים בהפלות, וניתוחים ברחם.

והנה עוד הריון קשה המלווה בחרדה להמשך קיומו. יום לפני סגירת שבוע 24 ב4/04/12 , אני הולכת לשירותים בבוקר וממשיכה לטפטף. לקח לי זמן להבין שזה לא בריחת שתן אלא ירידת מים מוקדמת!!!

התקשרתי לפרופ הוכנר מהדסה הר הצופים , אצלה הייתי במעקב הריון בסכון גבוה ולהפתעתי היא הורתה לי מיד לבוא לחדר לידה. שם נתנו לי מיד צלסטון ועשו לי בדיקות דם. התוצאה : רעלת הריון והתחלה של מתן אנטיביוטיקה דרך הפה ודרך הוריד במשך שנים עשר יום.

האחיות הנהדרות של מחלקת סבוכי הריון בהדסה הר הצופים עטפו אותי באהבה והפיחו בי תקווה עם ספורי הצלחה בהן נשים עם ירידת מים מוקדמת החזיקו מעמד שבועות רבים עד הלידה. המשפחה פנתה לרבנים לברכות.

בליל 16/04/12 פתאום גופי לא עמד יותר , החום עלה ואיתו צמרמורת בלתי נשלטת וכאבים עזים בגב התחתון. הוחלט מיד על הפסקת הריון בלידת חירום. לא הספקתי אפילו להזעיק בן משפחה בגלל השעה המאוחרת והפחד מלהפחיד גם אותם.

הורדתי לחדר ניתוח כשאני רועדת מחום ומפחד וחרדה על גורל העוברית הקטנה שבביטני שבוע 25+4.

הודיה שלי נשלפה ללא נשימה עצמונית במשקל 510 גרם , הגיבה להנשמה והועברה לפגייה.

ההלם שבו הייתי שרויה היה רב, חשתי פגומה , הצטערתי על שאכזבתי את עצמי וגם את בני משפחתי.

היום הראשון בפגייה כשאני מלווה באחי וחברה על כסא גלגלים לראות את היצור הזעיר והאדום שכנראה ילדתי היה מוזר. נאמר לי שהימים הראשונים הם קריטיים. ההנשמה עלולה לפגוע במוח ולגרום לדימומים.

כעבור מספר ימים אכן היה דמום בדרגה שתיים ובכיתי ליושב במרומים כפי שלא בכיתי מעולם.

לאחר הלידה הייתי מאושפזת עוד שבועיים על אנטיביוטיקה. יום יום בקשתי מן האחיות בבוקר להתקשר לפגייה ולשאול לשלומה ולגורלה של הפגית כי אני חוששת מאוד לגורלה ולא מעיזה להתקשר בעצמי כדי לא לשמוע בשורת איוב. אף אחד לא אמר לי מזל טוב!!!

יום לאחר שחרורי מבית החולים , ביום העצמאות , נתבשרתי שהפגית לא נותנת שתן! הכליות לא עובדות.

כעבור זמן טרומבוציטופנייה קשה. הפגית מקבלת מוצרי דם. הובחן זיהום בcmv ורופאי הפגייה היו חלוקים ביניהם אם הזיהום היה מולד או שנדבקה בפגייה.

כמעט ארבעה חודשים הודיה שלי בלתה בפגייה, קבלה Rop, בעיניים וטופלה בזריקת אווסטין על ידי דר אברבוך מומחה לרשתית ומציל עיני פגים בהדסה.

מספר פעמים נתגלה זיהום במעיים שטופל בהצלחה באנטיביוטיקה.

לגבי הטיפול בCmv, נתקבלה הצעה של פרופ יחיאל שלזינגר זיהומולוג מומחה משערי צדק על טיפול בגנציקלוביר שהוכיח את עצמו.

רק כעבור חודש בחצי ב30/05/12 הודיה הועברה להנשמה דרך האף ויכולתי להחזיק אותה בזרועותי מחוץ לאינקובטור. ולאחר 78 יום של הנשמה , הפגית שלי החלה לנשום עצמאית!

אני גאה לספר על ההתמדה שלי, על התקווה והאמונה שאחזו בי. יום יום התייצבתי בפגייה וכאשר הועברה למדור ביניים הגעתי פעמיים ביום להשתתף בהאכלה ולהחזיק אותה בזרועותי ובחיקי על מנת להעביר את חום גופי לפגית וללמד את עצמי סוף סוף להיקשר ולא לפחד.

כעשרה ימים לאחר השחרור כמעט אבדתי את הודיה בבית לאחר ארוע השתנקות קשה והצלתה על ידי אחי שטפח על גבה , הגרעפס השתחרר וחזרה לנשום. בביח אובחן רפלוקס קשה. כעבור זמן אובחן תת שגשוג ובהמשך הפרעת אכילה קשה אולי בגלל רפלוקס ואולי בגלל האכלה אסרטיבית על ידי ועל ידי המטפלת.

בגיל שנה הודיה הקטנה שקלה חמישה קג! ובגיל שנתיים שקלה קרוב לשמונה!!

מנובמבר 2013 היא עם גסטרוסטום פג כדי להעלות אותה במשקל ולעקוף את הפרעת האכילה.

אני אמא במשרה מלאה ומטפלת בה בבית כבר שנתיים!!!

הודיה קשה באכילה אך תודה לאל , ילדה ערנית תקשורתית חייכנית וגם עקשנית!!!!

תודה לך האל הטוב על ששמרת על בתי הודייה ועל ששלחת את שליחיך הרופאים לטפל בה ולהציל אותה!!!

פורסם בקטגוריה סיפורי הורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.