עמותת לה

דוקטוס ארטריוזוס -צינור עורקני

הקדמה :

מחזור הדם של העובר ברחם אימו שונה לחלוטין מזה של התינוק מיד לאחר לידתו. כיוון שאספקת החמצן של העובר אינה מגיעה מהריאות אל מהשליה אין למעשה צורך בהזרמת דם לכלי הדם הריאתיים  ולכן צידו הימני של הלב שבחיינו הבוגרים אחראי על אספקת הדם לריאות (מה שמכונה המחזור הקטן) משמש להעברת דם לחציו השמאלי של הלב וזה בתורו מעביר את הדם לשאר הגוף . מסיבות אילו דווקא הצד הימני של הלב בעוברים הינו הצד הדומיננטי יותר בעוד שמרגע הלידה צד שמאל של הלב הוא זה הנושא בעיקר המעמסה והופך להיות הצד הדומיננטי.
לצורך הסטת הדם מכלי הדם הריאתיים קיימים במחזור הדם העוברי מספר מעקפים שאינם קיימים בבוגר. הראשון הוא זה המעביר את הדם מהמחזור השלייתי דרך הכבד אל תוך הוריד הנבוב התחתון והמכונה בלעז DUCTUS VENOSUS. השני הינו פתח הנמצא בין שתי העליות והמכונה החלון הסגלגל. פתח זה מאפשר מעבר של דם מעליה ימין לעליה שמאל. החלון הסגלגל בנוי כמעין שסתום חד כיווני – כל עוד הלחץ בעליה הימנית גבוה מזה שבעליה השמאלית, יכול דם לעבור בין העליות מימין לשמאל.בצורה זו מוסט רוב הדם שהיה אמור להגיע למערכת כלי הדם הריאתית אל צד שמאל של הלב. כאשר הלחץ בעליה שמאל עולה לאחר הלידה, נסגר הפתח מבחינה פונקציונאלית ודם אינו עובר בו יותר. מבחינה אנטומית עלול הפתח הזה להישאר פתוח המשך החיים ולעיתים מצב זה גורם לבעיות בהמשך החיים.
המעקף השלישי ושבו עוסק הפרק נקרא דוקטוס ארתריוזוס (ductus arteriosus), מדובר בכלי דם המקשר בין עורק הריאה השמאלי ואבי העורקים. מטרתו של כלי דם זה היא להעביר את הדם שכן הצליח להגיע לריאות מצידו השמאלי של הלב העוברי חזרה למחזור הדם ואל אבי העורקים. כיוון שהתנגודת במערכת כלי הדם של הריאה בשלב עוברי זה גבוה מזו של אבי העורקים מפל הלחצים מביא לזרימת הדם אל אבי העורקים.
מיד לאחר הלידה חל שינוי גדול בכל הלחצים בחדרי הלב וכלי הדם הראתיים.שינוי זה נובע מהמעבר מנשימה על ידי קבלת חמצן דרך השליה לנשימה עצמונית של אויר דרך הריאות.  התנגודת בכלי הדם הראתיים יורדת מיד עם נשימת האוויר הראשונה ובכך מתאפשר מעבר של דם אל הריאות ובמקביל עולה הלחץ בצידו השמאלי של הלב. בצורה זו נסגר למעשה מבחינה פונקציונלית מעבר הדם מעליה ימין לעליה שמאל דרך החלון הסגלגל ודם עובר לריאות מחדר ימין. 
הדוקטוס ארטריוזוס מכיל בתוכו מנגנון מובנה של חישת ערכי החמצן בדם. לאחר היציאה לאוויר העולם והתחלת נשימת האוויר חלה עליה בריכוזי החמצן בדם. מצב זה מביא להפסקת ייצור חומר בשם פרוסטה-גלנדין השומר על הדוקטוס לבל ייסגר.  מרגע שמופסק ייצור הפרוסטה-גלנדין עובר כלי הדם תמת , נסגר ונעלם במשך הזמן. לרוב תהליך הסגירה הפונקציונלי אורך 3-4 ימים לאחר הלידה אך סגירה אמיתי אנטומית של כלי הדם עצמו מתרחשת רק לאחר מספר שבועות. במידה והדוקטוס אינו נסגר עד היום העשירי לאחר הלידה והדוקטוס ארתריוזוס נשאר פתוח כמובן שמדובר במצב לא רצוי כפי שיפורט בהמשך , וכינויו של המצב PDA -  עבור – patent ductus arteriosus. חלק מהדוקטוסים נסגרים אומנם עד גיל 3 חודשים בצורה ספונטנית אך לאחר מכן מדובר באירוע לא שכיח.  מחקר אחד נקב בשיעור של 0.4 אחוז סגירה ספונטנית שנתית בגילאים של 2-19.  בגילאים מאוחרים יותר ההערכות נוקבות במספרים של 1-4 אחוז לשנה.

למאמר המלא