עמותת לה

  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
מאמרים מישראל

טיפול בפגים שאינם בני קיימא או הצפויים לחיי יסורים

דואר אלקטרוני גרסת הדפסה

ראשי פרקים:

א.   שאלה של רופא

ב.   חילול שבת להצלת חיי עובר

ג.    חילול שבת להצלת חיי פג שאינו בר קיימא

ד.   המצוה לטפל בפג שאינו בר קיימא

ה.   בזמן הזה מחללים שבת להצלת כל פג

ו.    התחשבות ברצון הורי פג שאינו בר קיימא בכל הנוגע לטיפול בו

ז.    הצלת חיי פג שצפויים לו ייסורים כל ימי חייו

ח.   הטפול בפג הנוטה למות

א.   שאלה של רופא

שאלה: לחדר לידה הגיעה אשה בשבוע 23 להריונה עקב צירים מוקדמים. הערכת משקל של העובר הינה כ-650 גרם. סיכויי ההשרדות של פג כזה הינם 20%. גם אם ישרוד יש סכון של כ-20% שיסבול הפרעה נוירולוגית כלשהיא,  כ-25% סכון שיסבול מלקות ראיה ו-13% סכון שיסבול מפגור שכלי משמעותי. כ-46% מהילדים הנולדים במשקל נמוך מ-1 ק"ג ומשתחררים מן הפגיה יסבלו בגיל 8 שנים מהגבלה ביכולת פעילות יום-יומית אחת או יותר. לאור זאת האשה ובעלה מבקשים לא לטפל כלל בפג לאחר הוולדו. האם יש חובה הלכתית לטפל בפג זה מיד עם הולדו? האם ובאילו נסיבות יש  מקום להתחשב גם ברצון ההורים ביחס לטיפול או אי-טיפול בפג?

ב.   חילול שבת להצלת חיי עובר

תשובה: הרמב"ן בספרו תורת האדם מביא מחלוקת ראשונים בשאלה אם מותר למעוברת לאכול ביום הכפורים ובכך להציל את חיי העובר. לדעת הבה"ג היא רשאית לאכול, מהנימוק של "חלל עליו שבת אחת שמא ישמור שבתות הרבה"[1], ואילו לדעה השניה, אשר נכנה אותה בהמשך בשם "שיטת הרמב"ן"[2], היא אינה רשאית לאכול. כיוצא בזה, לדעה זו, אף את השבת "אין מחללים משום נפלים"[3]

הנצי"ב זצ"ל מבאר את שורש המחלוקת בין שתי הדעות[4]. הגמרא במסכת יומא מביאה שני טעמים להתר לעבור עבירות לצורך הצלת נפשות[5]. טעם אחד מבוסס על הדרשה "'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' – ולא שימות בהם", והטעם השני הוא מכח הסברא: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". מבאר הנצי"ב, שהטעם של "וחי בהם" תקף רק ביחס "לאדם, היינו בנולד מה שאין כן עובר דלא מיקרי אדם", ואילו הטעם של "חלל עליו שבת אחת וכו'" מועיל גם לעובר. הבה"ג סובר שהדרשות משלימות זה את זה, ולפיכך מותר להציל עובר מהנימוק של "חלל עליו שבת אחת וכו'"[6]. הרמב"ן לעומת סובר שיש מחלוקת בין הדרשות וההתר לעבור עבירות לצורך הצלת נפשות מבוסס רק על "וחי בהם" ולפיכך אין התר למעוברת לאכול ביום הכפורים על מנת להציל עובר.

מוסיף הנצי"ב זצ"ל, שמפשט הגמרא מוכח שיש נ"מ בין שני הטעמים. אם מצילים מהטעם של "וחי בהם" הרי שמצילים "אפילו בשביל ספק פיקוח נפש", אך אם מצילים מהטעם של "חלל עליו וכו'" "רק על ודאי מחללין ולא על ספק". מכאן, ש"גם בה"ג סבירא ליה, שאין מחללים את השבת על העובר אלא על הודאי ולא על הספק"[7].

הנצי"ב זצ"ל מתקשה בהמשך דברי הבה"ג, שהרי נאמר שם בפירוש: "אשה עוברה דידעינן דאי לא אכלה מתעקר ולדה, אף על גב דאמרינן ספק בן קיימא הוא ספק נפל שפיר דמי ליתן לה"[8], דהיינו שמצילים עובר למרות שיש ספק אם ינצל. מבאר הנצי"ב, שאין להשוות בין ספק וספק, וכוונת הבה"ג היא, שאמנם יש אפשרות רחוקה שהולד יהא נפל אך כל עוד לא נפלה בו ריעותא[9] "בחזקת ולד חי הוא"[10]. נמצא שלדעת הנצי"ב יש שלושה סוגי עוברים: עובר רגיל שלא נפלה בו ריעותא אותו מצילים בשבת [11]; עובר שרוב הסיכויים שהוא יחיה "וישמור שבתות הרבה", שגם אותו מצילים[12]. עובר שאין לו רוב סיכויים שהוא יחיה, ואותו אין מצילים בשבת.

לקריאת המשך המאמר לחץ כאן

 

דוקטוס ארטריוזוס

דואר אלקטרוני גרסת הדפסה

דוקטוס ארטריוזוס -צינור עורקני

הקדמה :

מחזור הדם של העובר ברחם אימו שונה לחלוטין מזה של התינוק מיד לאחר לידתו. כיוון שאספקת החמצן של העובר אינה מגיעה מהריאות אל מהשליה אין למעשה צורך בהזרמת דם לכלי הדם הריאתיים  ולכן צידו הימני של הלב שבחיינו הבוגרים אחראי על אספקת הדם לריאות (מה שמכונה המחזור הקטן) משמש להעברת דם לחציו השמאלי של הלב וזה בתורו מעביר את הדם לשאר הגוף . מסיבות אילו דווקא הצד הימני של הלב בעוברים הינו הצד הדומיננטי יותר בעוד שמרגע הלידה צד שמאל של הלב הוא זה הנושא בעיקר המעמסה והופך להיות הצד הדומיננטי.
לצורך הסטת הדם מכלי הדם הריאתיים קיימים במחזור הדם העוברי מספר מעקפים שאינם קיימים בבוגר. הראשון הוא זה המעביר את הדם מהמחזור השלייתי דרך הכבד אל תוך הוריד הנבוב התחתון והמכונה בלעז DUCTUS VENOSUS. השני הינו פתח הנמצא בין שתי העליות והמכונה החלון הסגלגל. פתח זה מאפשר מעבר של דם מעליה ימין לעליה שמאל. החלון הסגלגל בנוי כמעין שסתום חד כיווני – כל עוד הלחץ בעליה הימנית גבוה מזה שבעליה השמאלית, יכול דם לעבור בין העליות מימין לשמאל.בצורה זו מוסט רוב הדם שהיה אמור להגיע למערכת כלי הדם הריאתית אל צד שמאל של הלב. כאשר הלחץ בעליה שמאל עולה לאחר הלידה, נסגר הפתח מבחינה פונקציונאלית ודם אינו עובר בו יותר. מבחינה אנטומית עלול הפתח הזה להישאר פתוח המשך החיים ולעיתים מצב זה גורם לבעיות בהמשך החיים.
המעקף השלישי ושבו עוסק הפרק נקרא דוקטוס ארתריוזוס (ductus arteriosus), מדובר בכלי דם המקשר בין עורק הריאה השמאלי ואבי העורקים. מטרתו של כלי דם זה היא להעביר את הדם שכן הצליח להגיע לריאות מצידו השמאלי של הלב העוברי חזרה למחזור הדם ואל אבי העורקים. כיוון שהתנגודת במערכת כלי הדם של הריאה בשלב עוברי זה גבוה מזו של אבי העורקים מפל הלחצים מביא לזרימת הדם אל אבי העורקים.
מיד לאחר הלידה חל שינוי גדול בכל הלחצים בחדרי הלב וכלי הדם הראתיים.שינוי זה נובע מהמעבר מנשימה על ידי קבלת חמצן דרך השליה לנשימה עצמונית של אויר דרך הריאות.  התנגודת בכלי הדם הראתיים יורדת מיד עם נשימת האוויר הראשונה ובכך מתאפשר מעבר של דם אל הריאות ובמקביל עולה הלחץ בצידו השמאלי של הלב. בצורה זו נסגר למעשה מבחינה פונקציונלית מעבר הדם מעליה ימין לעליה שמאל דרך החלון הסגלגל ודם עובר לריאות מחדר ימין. 
הדוקטוס ארטריוזוס מכיל בתוכו מנגנון מובנה של חישת ערכי החמצן בדם. לאחר היציאה לאוויר העולם והתחלת נשימת האוויר חלה עליה בריכוזי החמצן בדם. מצב זה מביא להפסקת ייצור חומר בשם פרוסטה-גלנדין השומר על הדוקטוס לבל ייסגר.  מרגע שמופסק ייצור הפרוסטה-גלנדין עובר כלי הדם תמת , נסגר ונעלם במשך הזמן. לרוב תהליך הסגירה הפונקציונלי אורך 3-4 ימים לאחר הלידה אך סגירה אמיתי אנטומית של כלי הדם עצמו מתרחשת רק לאחר מספר שבועות. במידה והדוקטוס אינו נסגר עד היום העשירי לאחר הלידה והדוקטוס ארתריוזוס נשאר פתוח כמובן שמדובר במצב לא רצוי כפי שיפורט בהמשך , וכינויו של המצב PDA -  עבור – patent ductus arteriosus. חלק מהדוקטוסים נסגרים אומנם עד גיל 3 חודשים בצורה ספונטנית אך לאחר מכן מדובר באירוע לא שכיח.  מחקר אחד נקב בשיעור של 0.4 אחוז סגירה ספונטנית שנתית בגילאים של 2-19.  בגילאים מאוחרים יותר ההערכות נוקבות במספרים של 1-4 אחוז לשנה.

למאמר המלא

 

מהי בדיקת ה ABR?

דואר אלקטרוני גרסת הדפסה
בדיקת ה - (ABR) Auditory Brainstem Responses הידועה גם בשמה הקודם BERA או בעברית רשום פוטנציאלים מעוררים מעצב השמע וגזע המח הינה בדיקה אוביקטיבית אשר איננה דורשת שתוף פעולה של הנבדק בה בניתן לרשום בעזרת אלקטרודות חיצוניות את הפעילות המתרחשת בעצב השמע מהאוזן הפנימית ועד רמת גזע המח.
2 הערות חשובות מאת העמותה:
א. יש להקפיד על בדיקת רופא אזניים פשוטה לפני הבדיקה כדי למנוע מצב בו דונג או נוזלים באוזניים ישבשו את תוצאות הבדיקה ויגרמו לעגמת נפש ולצורך לזור עליה.
ב. יש מקומות הדוגלים בשיטת הרדמה טיבעית ויש מקומות אשר מזרזים אותה באמצעות חומרים. ביחרו המקום לפי העדפתכם.

קישור   קישור לכתבה

 

הקנגורה יודעת לגדל פגים

דואר אלקטרוני גרסת הדפסה
פגים מתפתחים טוב יותר אם אימם תישא אותם על גופה

    קישור לכתבה

 






 

חלב אם הוא הטוב ביותר – גם לפגים

דואר אלקטרוני גרסת הדפסה

היעד העיקרי בהזנת פגים הוא לחקות את קצב הגדילה וצבירת אבות המזון והמינרלים שהיו צפויים בתקופה המקבילה התוך-רחמית.

   קישור לכתבה

 






 


עמוד 1 מתוך 4