מדוע 13% מילדי המדינה בסכנת חיים? מדוע הפגים רווחיים לבית החולים?
מי ניסה לפתור וכיצד ניתן להציל את המצב
מסמך זה נועד להתריע בפני הגורמים הרלוונטיים על מצוקת הפגיות בישראל בגין העדר תקצוב הולם, וזאת חרף חקיקת חוק שאותו העביר ח"כ אורון, אשר נועד לתת את התקצוב החסר. על אף חקיקה זו, מנהלי בתי החולים עושים דין לעצמם ואינם מעבירים את הכספים הייעודיים לפגיות, וזאת תוך התעלמות מופגנת ובוטה מנימוקיו של המחוקק.
בדברי ההסבר לתיקון לחוק הביטוח הלאומי (מענק יולדת) משנת 2004, אותו יזם ח"כ אורון, מצוין בפירוש כי "... מנהלי מחלקות לטיפול נמרץ ילדים בבתי החולים סבורים כי המענק החלקי הניתן היום גורם לתמותת פגים כתוצאה מטיפול לקוי ולמקרים רבים של פגיעות בלתי הפיכות...".
התקצוב קיים, והעברתו לפגיות באופן מיידי בהתאם לייעודו מלכתחילה תביא לפתרון המצוקה, כפי שזו באה לביטוי הן במסמך זה ובזעקתנו כהורים לפגים והן בזעקת הצוותים הרפואיים העושים במלאכה.
לפיכך הפתרון הנדרש למצב הפגיות הינו תיקון מיידי לחוק הנ"ל תוך שימת דגש על הכוונת הכסף לפגיות.
רקע
טיפול מיוחד ביילוד הינו טיפול הניתן לתינוקות שמשקלם בלידה נמוך (פחות מ-2,500 גרם) או נמוך מאוד (מלנ"מ– פחות מ- 1,500 גרם) ולתינוקות הסובלים ממומים מולדים או מבעיות וסיבוכים בריאותיים.
בשנים 1994–2002 גדל ב-45% מספר הפגים שנולדו במשקל לידה נמוך, ומספר התינוקות במשקל נמוך מאוד גדל ב-47%.
ביחידות האמורות נדרשת השגחה קבועה ביום ובלילה, 24 שעות ביממה; רוב התינוקות המאושפזים בהן נזקקים להנשמה מלאכותית ולמכשירים נוספים תומכי-מערכות.
לטיפול ביילודים ולהפעלת הציוד המיוחד נדרשת הכשרה מקצועית ייחודית, הן של הצוות הרפואי והן של הצוות הסיעודי.
פגות הינה אחת הסיבות העיקריות לתמותת תינוקות וילדים עד גיל חמש (לדוגמא, כ-39.6% ממקרי תמותת הילדים בשנת 2005).
סוגיית מצב היחידות לטיפול מיוחד ביילוד נדונה בגופים ובפורומים שונים, כגון משרד הבריאות (ועדת בויקס משנת 1994; ועדת אמוראי משנת 2002, דו"ח ריב"א משנת 2005), משרד מבקר המדינה (דוח מבקר המדינה 54 ב' משנת 2003) וועדות הכנסת.
בהודעה לעיתונות שהוציאה לאחרונה (מאי 2010) ההסתדרות הרפואית בשיתוף עם איגוד רופאי הפגיות בישראל צוין כי מערך הפגיות בארץ עומד על סף קריסה, וכי הקריסה כבר החלה לתת אותותיה בפריפריה.
במחקר העוסק במאפיינים של זיהומים נרכשים בתינוקות במשקל לידה נמוך מאוד בישראל צוין שזיהומים נרכשים שכיחים בקרב תינוקות אלה, ושקיים קשר בין תופעה זו לבין תקופת אשפוז ארוכה ושיעור תמותה גבוה - מנתונים לשנת 2002 עולה כי שכיחות הזיהומים הנרכשים ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד בישראל מגיעה ל-30%, פי-1.4 משכיחותם בארצות-הברית (21%) ופי-1.9 משכיחותם בספרד (15.6%).
תקצוב פגים בישראל
לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, המוסד לביטוח לאומי משלם לבתי-החולים בעבור הטיפול בפגים במסגרת השירותים המוענקים ליולדת. תקציב המחלקות לטיפול מיוחד ביילוד ולטיפול נמרץ יילודים מתבסס על מספר התינוקות הפגים שטופלו במחלקה: המחלקה מגישה דו"ח על מספר התינוקות שטופלו, ובית-החולים מקבל סכום כסף בגין כל פג. בשנת התקציב 2009 עמד המענק בעבור אשפוז פג על 139,996 ₪.
מנהלי היחידות הרלבנטיות בבתי החולים ציינו שאחד הקשיים בתכנון תקציבי היחידות נובע מכך שהכסף אינו מגיע ישירות למחלקה אלא להנהלת בית-החולים, וכאמור, זו עושה בו כבתוך שלה.
מצוקת תקני מיטות ותפוסתן
בשנת 2000 ערך האגף להבטחת איכות של משרד הבריאות סקר ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד במטרה לאפיין אותן מבחינת תפוסת המיטות, מצבת כוח-אדם, משך השהייה בהן ועוד. ממצאי הסקר הצביעו על חריגה מתקן המיטות לטיפול נמרץ. לנוכח הממצאים קבע מבקר המדינה כי התקנים הקיימים אינם מספקים את הצרכים האמיתיים, וכי בתי-החולים קיבלו על עצמם מחויבות רבה לטיפול רפואי מוגבר ללא גיבוי תקציבי מתאים. המבקר קבע עוד כי על משרד הבריאות לבחון את השפעותיה של החריגה הניכרת מהתקן ומהתפוסה ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד - דבר שלא הוצג עד היום.
מצוקת תקני כוח אדם
רופאים
מנתוני האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה לשנת 2009 עולה שכיום חסרים בארץ כ-78 תקנים לרופאים ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. לא זו בלבד אלא שהאיגוד מציין כי כ-20% מתקני הרופאים ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד אינם מאוישים.
נוסף על התקינה המועטה והלא מעודכנת קיים קושי לגייס רופאים נאונטולוגים בשל חוסר ברופאים מומחים בתחום זה. התקנים לכוח-אדם רפואי ביחידות לא עודכנו שנים רבות ונקבעו לפי נוסחה שגובשה בהסכמים שונים בשנים 1977 ו-1985.
המחסור בכוח-אדם רפואי יקבל ככל הנראה ממדים גדולים עוד יותר בשנים הקרובות.
אחיות
על-פי המלצות ועדת בויקס, ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד אמורה אחות אחת לטפל ב-4 תינוקות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים אמורה אחות אחת לטפל ב-1.5 תינוקות בלבד.
מנתונים שנתקבלו ממנהלי יחידות לטיפול מיוחד ביילוד עולה כי כיום מטפלת אחות אחת ב- 5-6 תינוקות המאושפזים ביחידה, ולעתים אף ב-8 תינוקות! מיותר לציין כי המלצותיה של ועדת בויקס, לרבות בעניין כוח אדם סיעודי, לא יושמו עד היום.
מעבר לעובדה שאחיות נדרשות לטפל במספר רב של תינוקות, במקרים רבים מגיעות ליחידות אלו אחיות ללא ההכשרה המתאימה לטיפול נמרץ יילודים, ורק עם הגעתן למחלקה הן נשלחות לקורס מיוחד בסיסי בטיפול נמרץ בפגים.
סיכום
ללא שיפור המצב לאלתר כמתחייב, קרי הפניית הכספים הייעודיים למטרה שלשמה הוקצו, אין זה מוגזם לקבוע שייתכן מאוד שכשל, טעות או תאונה, שתוצאתם מוות של פג או פגיעה בלתי הפיכה אצל פג כתוצאה מטיפול לקוי, קורים אפילו ברגעים אלה ממש.
האחריות והאשמה יהיו של מנהלי בתי החולים אשר גם נימוק "השמיכה הקצרה" לא יעמוד להם במקרה זה.
וברמה הערכית, ברור שחברה חפצת חיים חייבת לעשות הכל וקודם כל, כדי להבטיח את שלומם של אותם פרחים שבירים וחסרי ישע שהנצו בה - ואין כמבטו של פג בן שעות או ימים כדי לשקף אמת זו.
לפרטים מלאים אנא קראו הדו"ח המצורף או פנו לעמותת לה"ב- למען הפגים 03-9533935
ח"כ אורלי לוי, חברת ועדת הבריאות והועדת לשלום הילד בכנסת מודיעה כי החל מהמושב הקרוב היא תיתן את מירב תשומת ליבה למציאת פתרון לנושא ותיקוני חקיקה ככול שידרשו, וקוראת לכנסת ישראל להתאחד מאחורי נושא זה שאינו מבדיל בין דעות פוליטיות, מגזרים וכו'.
