ריקי הראל מראיינת את עו"ד יסמין וגמן-נגב, חברת ועדת ביקורת ודוברת עמותת לה"ב למען הפגים בישראל, בנושא הפגים בישראל. הראיון נערך במסגרת תוכנית הרדיו "הכל-צפוי" המשודרת ברשת א' של "קול-ישראל".

ריקי הראל מראיינת את עו"ד יסמין וגמן-נגב, חברת ועדת ביקורת ודוברת עמותת לה"ב למען הפגים בישראל, בנושא הפגים בישראל. הראיון נערך במסגרת תוכנית הרדיו "הכל-צפוי" המשודרת ברשת א' של "קול-ישראל".

להלן תמליל הראיון:

ריקי הראל: אנחנו עם עו"ד יסמין וגמן-נגב, שלום לך. חברת ועדת ביקורת ודוברת עמותת לה"ב למען הפגים בישראל. עמותה שאיך את הגעת אליה בדיוק?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: אני בעצמי אמא לפגים, תאומים שנולדו בשבוע ה-25, שזה משהו כמו אמצע חודש שישי. לפני שנתיים וחצי.
ריקי הראל: אפשר שיוולדו עוד קודם ועוד יחיו?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: נהוג להתייחס לשבוע ה-24 כגבול ההישרדות התחתון, יש סיפורים בודדים על פגים שנולדו אפילו לפני זה, בשבוע ה-23 פלוס כמה ימים ששרדו. הם סיפורים נדירים מאד כמובן.
ריקי הראל: כמה פגים בכלל.. יש איזה אומדן שנתי?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: האומדן מדבר על קרוב לעשרה אחוז מהלידות בארץ כעל לידות של פגים. כאשר פג מוגדר כתינוק שנולד עד לשבוע ה-37 להריון. כמובן שיש פגים ויש פגים. ככל שהפג קיצוני יותר, כלומר נולד מוקדם יותר, כך הסכנות האורבות לחייו ולתקינות בריאותו, גבוהות יותר.
ריקי הראל: ואיך העמותה שלכם יכולה לפעול למען השיפור של התנאים?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: העמותה שלנו פועלת בדרכים רבות למען השיפור - קידום כל הנושאים שקשורים בפגים, גם במהלך שהותם בפגיה וגם לאחר-מכן. מכיון שלצערנו, חלק גדול מבעיות הפגות לא מסתיימות עם השחרור מהפגיה. פגים רבים נותרים עם נכויות בדרגות כאלה או אחרות או פגיעות בריאותיות כאלה או אחרות. וגם אלה שיוצאים בריאים, בסופו של דבר, מגיעים לבריאות מלאה ולתיפקוד מלא אחרי זמן מסוים. זאת-אומרת, יש איזשהו תהליך, גם אחרי השחרור מהפגיה, שפג צריך לעבור. אבל אנחנו כאמור, אנחנו פועלים גם למימוש מסקנות ועדת בויקס, שדיברה על בעיות חמורות במצב כוח האדם הסיעודי בפגיות. יש מחסור חמור באחיות וזה גורם למוות של פגים רבים שהיו אמורים לשרוד בימינו, עקב זיהומים ובעיות אחרות שנובעות ממחסור בכ"א, ועוד דברים רבים, אנחנו פועלים גם למען כאמור הפגים במהלך שהותם בפגיה. אנחנו תורמים ציוד חיוני והיקפי לפגיות בישראל. אנחנו הקמנו מנגנון תמיכה בפג וקליטתו בקהילה, לאחר השחרור מהפגיה. יש הרבה בעיות בתחום של התפתחות הילד. תורים ארוכים מדי במכונים להתפתחות הילד. פגים שצריכים טיפול, פיזיותרפיה או אחר והטיפול הזה מתחיל להינתן להם מאוחר מדי, יגרום לכך שהבעיות ייפתרו בצורה הרבה יותר קשה ויקח הרבה יותר זמן. בעתיד יפלו גם יותר נטל על מערכת הבריאות.
ריקי הראל: קודם-כל, צריך להתחיל לפעול כמה שיותר מהר עם פגים. אבל תוך כדי שהפג מאושפז, נקרא לזה, הוא גם חשוף מאד לבעיות שהן בתוך הפגיה עצמה, נכון?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: נכון. כמו שאני הזכרתי, ואולי כדאי שאני מעט ארחיב. הבעיה העיקרית בפגיות בארץ, היא מחסור בכ"א סיעודי, קרי אחיות. לסבר את האוזן, במדינות מערביות אחרות, יש בטיפול נמרץ פגים, אחות על כל פג או אחות על כל שני פגים. אצלנו בארץ יש אחות על כל חמישה - שישה פגים או אפילו יותר, בחדרים שהם לא טיפול נמרץ, אבל עדיין דורשים טיפול אינטנסיבי בפגים. המשמעות היא מאד-מאד פשוטה, ריקי. כאשר אחות צריכה לרוץ בין פג לפג, כי היא אחראית על חמישה או שישה פגים ולא על פג אחד, היא לא תמיד מספיקה אפילו לרחוץ ידיים כמו שצריך בין פג לפג, זה מגביר בצורה משמעותית את כמות הזיהומים. וזיהום הוא האויב הגדול ביותר של הפג. מבחינה רפואית, הרפואה המודרנית בימינו מסוגלת להתמודד נפלא עם פגים גם בשבועות נמוכים, כמובן אין הצלחות של מאה-אחוז, אבל יש אחוזי הצלחה מאד גבוהים לטיפול בפגים. ולצערנו, ישנם מצבים בהם פג, אפילו לא בשבוע מוקדם, שאין שום סיבה שלא יצא בריא ושלם לגמרי מהפגיה עם תום שבועות האישפוז שלו, לא יוצא בריא ושלם מהפגיה, מכיון שהוא נפגע מזיהום והזיהום הזה הוא תוצאה ישירה של מחסור אחיות. ולכן כאן מרוכזים מאמצים רבים של העמותה שלנו.
ריקי הראל: יש זיהומים שהם אופייניים לפגים?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: אני חושבת שזו שאלה רפואית שעדיף לשאול רופא ולא אותי. אני יכולה להגיד לך בתור אמא, ששני התאומים שלי, כל אחד מהם, הם שניהם היו מאושפזים 3.5 חודשים בפגיה. פגיה מצוינת. וכל אחד מהם חטף בין פעמיים לשלוש פעמים במהלך האישפוז, זיהום מחיידקים שונים, שאני היום כבר אפילו שכחתי את שמותיהם. אבל זה חיידקים שחלק מועברים.. פשוט מועברים דרך העור או מאחד לאחד.
ריקי הראל: ידוע שיש וירוס פגים שנקרא אר-אף-וי.
עו"ד יסמין וגמן-נגב: נכון. גם כאן אנחנו פועלים רבות. מדובר בוירוס שפוגע בדרכי הנשימה וגורם למחלה שנקראת ברונכיוניטיס, המחלה הזו מאד-מאד מסוכנת, היא מסוגלת להרוג פגים. תינוקות בכלל, אבל פגים, בגלל שיש להם בעיות נשימה, הם חשופים יותר לוירוס הזה. וישנו חיסון לוירוס שנותנים אותו במהלך חודשי החורף, מנובמבר ועד מרץ בחמש מנות, החיסון הזה מאד-מאד יקר, עלותו מסתכמת בעשרות-אלפי שקלים לפג אחד. ומה שקורה זה שמשרד הבריאות מממן את החיסון לפגים שנולדו עד שבוע 28 פלוס שישה ימים. ואנחנו הגשנו בקשה להרחיב את התוואי הזה. לצערנו, בקשתנו כרגע לא נענתה בחיוב. לשמחתנו, קרן סמי עופר, שאנחנו מודים לה מכל הלב, הוסיפה עוד שבועיים. כלומר גם פגים שנולדו עד שבוע 30 פלוס שישה ימים, יכולים לקבל מימון מסוים, חלקי, מהקרן הזו שיוכלו לחסן את הפגים שלהם, אבל חשוב להדגיש, ראיתי שגם פגים שנולדו בשבוע ה-30 ומעלה, הם עדיין נמצאים בסכנה גדולה והפגים האלה לא מקבלים חיסון נגד אר-אס-וי, אלא אם כן, הוריהם רוכשים אותם באופן פרטי. גם העמותה שלנו יצרה קשר עם יבואן.. יצרן החיסון ועם 3.. יש שלושה בתי מרקחת של ד"ר קוניבר, פרמטל וטלפארם, שמוכרים את החיסון להורים לפגים, במחיר עלות. שזה עדיין מחיר גבוה, אבל הוא יותר נמוך. מקבל הנחה משמעותית ובכך אנחנו מנסים לעזור. המטרה שלנו היא שכמה שיותר פגים יחוסנו נגד הוירוס האיום והמסוכן הזה. ואנחנו עשינו הרבה, אבל עדיין לא מספיק, לצערי.
ריקי הראל: אני מתארת לי. אני מבינה שכולכם עובדים בהתנדבות.
עו"ד יסמין וגמן-נגב: בהתנדבות. בעמותה שלנו אין אף מקבל שכר אחד. כולנו הורים לפגים.
ריקי הראל: ומי מממן אתכם?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: אנחנו מקבלים תרומות מגופים שונים, חלק מהתרומות הן תרומות בכסף. היה לנו עכשיו פרויקט.. אנחנו בעיצומו, למעשה, של פרויקט גדול של שידרוג חדרי הורים בפגיות, שיהיה להורים שנמצאים שם שעות כ"כ ארוכות, מקום לנוח קצת ו..
ריקי הראל: אז בכל רחבי הארץ, בכל בתי החולים?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: בכל רחבי הארץ.
ריקי הראל: יש לכם כבר משהו שאת יכולה לומר שעשיתם?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: כן. תשמעי. הפגיה האישית שלי, במרכאות, הפגיה שבה התאשפזו פגיי בתל השומר, אנחנו בנינו שם חדר הורים גדול ויפה. אני יכולה להגיד לך, כשאני הייתי בפגיה, אני נחתי... כשהיו מוציאים אותי, בגלל שצריך לעשות משהו בפגיה ולפעמים ההורה צריך לאכול או לשתות משהו, הוא עושה את זה בקפיטריה של ביה"ח. אין לו שום פרטיות, אין לו שום מקום, טיפה לנוח ולהירגע. אני לא מדברת על מקום פרטי להעביר בו רגעים מאד קשים. אני, אישית, עברתי רגע קשה שבו אמרו לי.. חששו שאחד מהילדים שלי לא הולך לשרוד. לא היה לי איפה לבכות. בואי נאמר את זה ככה. לא היה שום חדר הורים. חדר הורים קטן מאד של מטר על מטר, עכשיו בנינו שם בעזרת תרומות גם כספיות וגם תרומות של חברות שתרמו לנו ריהוט, צבע וכו''. ציוד כלשהו. ואנחנו מאד מודים לכולם כמובן. כי אנחנו חושבים שזה נורא חשוב.
ריקי הראל: אז אתם בעצם מיידעים את הורי הפגים, כשהם מגיעים לבתיה"ח. אתם בעצמכם פונים אליהם ומספרים שאתם מהעמותה?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: אנחנו הפקנו חוברת הדרכה, שממש כתבנו את זה במאמצים משותפים. יש לנו פורום הורים לפגים בתפוז, שאנחנו מעבירים מידע אחד מהשני, עוזרים, תומכים זה לזה, הרי גם אנחנו הורים לפגים וגם אנחנו צריכים תמיכה. אנחנו לא רק תומכים אלא גם נתמכים.
ריקי הראל: ניקח מכם, קודם-כל.. אני אחזור ואומר, שאת מדברת מעמותת לה"ב - למען הפגים בישראל. יש לכם וודאי איזשהי..
עו"ד יסמין וגמן-נגב: יש לנו אתר באינטרנט, שכתובתו פשוטה לזכור: פגים.נט. שם יש מידע על העמותה ועל הפעילות שלה, גם על החיסון האר-אס-וי שהזכרתי קודם, למי שרוצה פרטים מדויקים יותר. ואנחנו הפקנו חוברות שאנחנו מפיצים בפגיות. בנוסף, יש לנו אנשי קשר מטעם העמותה, שמבקרים מעת לעת, כל איש קשר מבקר בפגיה שלו. מנסה לשמוע גם מההורים וגם מהצוות, ללמוד על הצרכים ולנסות כמיטב יכולתנו להיענות להם.
ריקי הראל: אז מבחינתכם, כל הפגיות בבתיה"ח מכוסים בארץ. מבחינתכם. זאת-אומרת, יש מידע עליכם.
עו"ד יסמין וגמן-נגב: יש מידע. עושים מאמצים גדולים. יש פגיות שבו שיתוף הפעולה יותר קל. יש מקומות שפחות קל. יש מקומות שגם לנו יותר קשה להגיע אליהם. צריך להבין שמכיון שחברי העמותה הם הורים לפגים בעצמם, שיש להם הרבה מאד עיסוקים. אני, אישית, עוד מדלגת עם הילדים שלי בין פיזיותרפיסטית, קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק. אני, אישית, מאד עמוסה בעבודה כאמא לפג.
ריקי הראל: בני כמה הם הקטנים?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: הם בנין שנתיים וחצי.
ריקי הראל: זא-אומרת, שהעמותה צעירה מאד.
עו"ד יסמין וגמן-נגב: אני בעמותה שנה וחצי. ובעצם העמותה היא בערך בגיל של ילדיי עכשיו, כשאני חושבת על זה. היא בסביבות גיל שנתיים. כך שאנחנו עדין צריכים עוד מתנדבים. אנחנו עדיין מעטים ואנחנו עושים ככל יכולתנו, אבל אנחנו רוצים לגדול ולהמשיך להשפיע ולעזור.
ריקי הראל: יפה. אז נאמר שוב: פגים. נט. זו הכתובת באינטרנט. יש טלפון שאת היית מפנה אליו?
עו"ד יסמין וגמן-נגב: אין לי את הטלפון... כל הפרטים של הטלפון והפקס נמצאים באתר.
ריקי הראל: בסדר. אז הנה מסרנו.
עו"ד יסמין וגמן-נגב: ואני אשמח מאד לשמוע גם מהורים לפגים שרוצים עזרה, וגם מהורים לפגים שרוצים להצטרף אלינו לעזור. אנחנו מאד נשמח. אנחנו זקוקים לכל עזרה שהיא, כי כאמור הכל אנחנו עושים בהתנדבות ומכל הלב.
ריקי הראל: מאה-אחוז. תודה רבה לך, עו"ד יסמין וגמן-נגב, חברת ועדת ביקורת ודוברת עמותת לה"ב למען הפגים בישראל.