אני מעדיף להישאר בעילום שם, כיום אני בן  20 נולדתי במשקל קילו  600 ( פג) הכל היה תקין אני ילד רגיל כביכול אלא שהדביקו אותי בבית חולים, ואחות הפילה אותי מהאינקובטור , כתוצאה מזה כל ההתפתחות שלי התחילה מאוחר

שלום רב, אני מתכוון לספר את סיפורי מה עברתי בחיים ואיך למרות הכל הגעתי לבגרות מלאה ו 2 תעודות הצטינות כיום אני סובל בעיקר מהפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה , קושי במתמטיקה, וקושי בשפה זרה( אנגלית) .

אני מעדיף להישאר בעילום שם, כיום אני בן  20 נולדתי במשקל קילו  600 ( פג) הכל היה תקין אני ילד רגיל כביכול אלא שהדביקו אותי בבית חולים, ואחות הפילה אותי מהאינקובטור , כתוצאה מזה כל ההתפתחות שלי התחילה מאוחר ביחס לילד רגיל התחלתי לדבר ברור יחסית רק כאשר עליתי לכיתה א' אימי במקצועה מעצבת אופנה היה לאימי עסק ומפעל מצליח היא מכרה הכל על מנת להשקיע בי ברופאים פרטיים ועזרה צמודה של מורה פרטית להוראה מתקנת במהלך שנותי בבית ספר, אני זה הפרויקט חיים שלה, הקדישה את כל חייה למעני שאני לא אזרק לבתי ספר לחינוך מיוחד ואפול בין הכיסאות בגן ההיתי בגן טיפולי שפתי, וכאשר עמדתי לעלות לכיתה א' רצו לשים אותי במסגרת חינוך מיוחד אבל  אימי התנגדה לכך נחרצות לא רצתה שאני אזרק בין הכיסאות , וכהצעת פשרה הייתי בהכנה לכיתה א' כיתה מקדמת ובבית ספר רגיל שבו נעזרתי במורים פרטיים על מנת שלא תהיה ירידה בלימודים.

מבחינה חברתית לא היה לי קל, ביסודי היו לי פה ושם חברים גם בחטיבה אבל אז כל החברים שלי היו בכיתות אחרות ונותק הקשר, בתיכון ההיתי בכיתה כביכול עם לקוי למידה אבל היו שם כל המופרעים סחטו ממני כסף, אימו עלי עם סכינים בICQ , חיקו איך שאני מדבר.

רק אני ועוד איזה שבע בנות שבאמת חרשו לבגרות הוציאו בגרות מלאה ואני קיבלתי שני תעודות הצטינות אחד היה טקס בכיתה י' והשני מכתב הערכה מהמנהלת שלוש שנותי בתיכון לא היה לי נכשל אחד.

כיום סיימתי י"ב במגמת ניהול וכלכלה  וקיבלתי תעודת בגרות מלאה בהצטינות ! כיום אני בתקופת שיקום במשך שנה הכנה לעבודה ולעצמאות, בשנה הבאה אני מתכוון להמשיך את לימודי בתחום החשבונאות ולהקים משרד לפיננסים וחשבונאות מתכוון ללמוד חשבונאי בכיר מדופלם ויעוץ מס, וללמוד באוניברסיטה לימודי מזרחנות ( מזרח אסיה או היסטורית המזרח התיכון ) ומדע המדינה.

זהו רציתי לשתף אתכם בסיפורי ולהגיד אם אתם רוצים להגשים משהו תלחמו על זה ותצליחו בגדול.והכי חשוב לא להתיאש ולהרים ידיים!