כניסה לחשבון
כניסות
סיפורים
-
סיפורים
| לידתה של אור 16/12/98 |
|
|
|
| Wednesday, 20 June 2007 | |
|
סיפור שלנו מתחיל ביום שישי של חודש אוגוסט 98 ואני בשבוע -1816 להריון
סיפור שלנו מתחיל ביום שישי של חודש אוגוסט 98 ואני בשבוע -1816 להריון קמתי בבוקר נכנסתי לשרותים וחשכו עיני דימום כבד... הלב פועם בחוזקה לא יודעת מה לעשות הריון ראשון ואני סה"כ בת 21+ נוסעים לבי"ח ושם לא מתרגשים בכלל "השיליה מעט נמוכה הדימום פסק לכו הביתה למנוחה..." ואנחנו ילדים ממושמעים הולכים הביתה שבוע לאחר מכו הסיפור חוזר על עצמו אבל עכשיו זה כבר אישפוז "עד שהדימום יפסק" יש לי שילית פתח יום יומיים וחוזרים הביתה וחוזר חלילה כל שבוע . בסוף שבוע של ה06/12/98 חגגתי 22 עם מעט דימום בבית לא רציתי ללכת לבי"ח אמרתי לעצמי נחכה ליום ראשון ביום ראשון נסעתי לרופאת נשים שלי היא בדקה אותי עשתה אולטראסאונד ושאלה בפליאה" לא שמת לב שירדו לך המים" באותו רק הלב שלי החסיר כמה פעימות אמרתי"לא" כנראה שכאשר דיממתי גם המים ירדו "ישר לבי"ח" היא אמרה הגענו לבלינסון ושם כל הבדיקות הרגילות ובסוף הועברתי להריון בסיכון גבוהה עד הלידה. שבוע ימים שכבתי שם ואז החלו צירים והרי לא ניתן להפסיק צירים בזמן ירידת מים הוחלט על ניתוח קיסרי בגלל שילית הפתח. ילדתי את אור בשבוע 26 במשקל 750 גרם היתי עושה לה המון קנגרו גם עם חמצן זה דבר חשוב.... בעודה בת שבוע עברה אור ניתוח סגירת דוקטוס ויום למחרת בעודה תשושה מהניתוח עברה אור טעות רפואית של פי 50 אנטיביוטיקה שלמזלנו הרב לא גרמה לה לשום נזק אך באותה יממה לאחר הטעות היינו כסערורים במחלקה ברגשנו כי סוף העולם מתקרב ,אך היא שרדה ואמרנו שאם את זה היא שרדה היא תשרוד את הכל וכך היה או יצאה מהפגיה ב- 11/3/99 במשקל המיוחל 2.000 קילו ובאמת בלי בעיות עברנו את כל הביקורות בשנתים הראשונות ואז אמרנו להתראות . אני רוצה לחזק את כל ההורים, שבאמת הפגיה היא בית חם לפגים או יותר נכון רחם חם, ולחזק את ידם. תחשבו חיובי זה רק יכול לעזור מיקה |
 |
 |
 |
 |