סיפור הילדה של איה מתחלק לשלושה חלקים. שליש הריון ראשון, שני ושלישי, אבל לא בדיוק כמו בהריון רגיל. בשליש הראשון התכוננו להיות הורים בפעם הראשונה ולא סתם, אלא לזוג תאומים. ההתרגשות היתה כל כך חזקה. חיפשו עגלות כפולות, תהינו על המהות הכפולה של החיים. כך עבר השליש הראשון של ההריון, בבדיחות הדעת, עד הסקירה. הלכנו לסקירה וראינו פעם ראשונה את איה והכל היה נחמד. אישתי קפצה לשרותים בין סקירה לסקירה ואני משום מה החלטתי לשאול את הרופא איך הוא מבשר בשורות רעות לאנשים. דיסקסנו את זה קצת ואחרי שאישתי חזרה הוא גם היה צריך להוכיח לי את זה. הוא גילה מום לב קשה אצל התאום. מכאן התחילה הסחרחרה. אני סירבתי להכיר בעובדה וכמעט ניסיתי להשיג לו לב להשתלה, עד שגיליתי מה זה אימונו-סופרסים, שלא נידע מצרות, וויתרתי. ברגע שויתרתי, החלטנו לעבור הפחתה כמה שיותר מהר. המחשבה שהוא עלול לסכן את איה או עצם המחשבה של נשיאת ילד לשוא היא קשה. שאלנו את הרופא אם שק ההריון ש"הופחת" יכול להזדהם הוא ענה לנו שהסיכוי קלוש, וכך נגמר השליש השני של ההריון בבצוע ההפחתה. לאט לאט אספנו את השברים שלנו מהריצפה ולאחר "מנוחה" של שבוע המשכנו לחיות. עוד שבוע, עוד שבוע. ואז, שכבר חשבנו ש"נהנה" מההריון, הגיע משחק הגמר של מכבי בכדורסל. הזמנו את כל החברה, עשינו על האש והיה מאוד כיף. כל כך כיף שכנראה איה החליטה להצטרף. אני הייתי בחוץ בסיגריה וקפה ואני לא אשכח את הקריאה של אישתי. המים החלו לרדת ואנחנו בקושי עברנו את מחצית ההריון. טסנו לבית החולים במילמולים שהכי גרוע ננסה שוב וכמובן שהתאשפזנו לשמירת הריון. ניסינו למשוך כמה שיותר אבל שק הריון המופסק הזדהם והחליט שלאיה סיכוי טוב יותר בחוץ מאשר בפנים. כך, בשבוע 25 ושישה ימים נולדה איה. באמצע מאי, באמצע סופת ברקים, כך הסתיים לו ההריון והתחילה חווית הפגיה וההורות. וכאן אנו מגיעים לשליש השלישי, שבדרך כלל עובד ברחם- אבל במקרים כמו שלנו- עובר בפגיה. כמובן, כל סוגי ההנשמה, לקיחת דמים, הפסקות נשימה- כל החבילה. כדי להשלים את התמונה קיבלנו גם NEC שלמזלנו עבר ללא התערבות חיצונית. בסופו של דבר, לאחר כחודשיים וחצי מתישים , חודשיים וחצי ששינו את חיי לנצח, שוחררנו מבית החולים. חבילה קטנטנה במשקל 2225 ק"ג, ענקית לגבינו, הגיעה סו"ס לבתנו. כמובן שהשנה הראשונה טמנה ברובה אירועים לא מעטים ותובנות, אבל אלו כבר לא קשורים לסיפור הלידה של ילדתנו המקסימה.