הפגות בגילאי גן

כל הורה לפג, בשנתיים הראשונות לחייו, יודע כמה חשוב לעקוב אחר ההתפתחות והמצב הרפואי של ילדו. הפג הגדל, נמצא במעקבים צמודים של רופאים ואנשי מקצועות הבריאות בהתפתחות הילד. כמו כן, מחקרים מראים שהתערבות מוקדמת ואינטנסיבית ככל שאפשר מאפשרת איכות חיים טובה יותר בהמשך חייו של הפג.

חלק מהפגים (כ 8-15% מאוכלוסיית הפגים) יגדלו להיות ילדים שמחים ומאושרים עם קשיי התפתחות מורכבים אשר מצריכים טיפול במסגרות החינוך המיוחד והמשך טיפולים התפתחותיים בכל חייהם.

מרבית הפגים כ 70% מאוכלוסיית הפגים יגדלו להיות ילדים שמחים ומאושרים עם קשיי התפתחות קלים עד בינונים, ישולבו במסגרות חינוך רגיל עם צורך בטיפולים בהתפתחות הילד.

שאר הפגים (שימו לב אחוז קטן מאד מהם), יגדלו ללא כל קשיים התפתחותיים.

בפעם זו נתייחס לאוכלוסיית הפגים – בקבוצה השניה – אשר משולבים במסגרות חינוך רגילה, גנים ובתי ספר, וזקוקים להמשך מעקב וטיפול התפתחותי.

מן הספרות המקצועיות ידוע שילדים שנולדו פגים חשופים פי 2-4 יותר מילד שנולד במועד להיות מאובחנים עם קשיי קשב וריכוז בליווי קשיים לימודיים. בגילאי הגן הדבר יתאפיין במוסחות גבוהה, קושי לסיים משימות, קשיים בתפיסת הצבע, הכמות, צורה. לעיתים קשיים מתבטאים ביכולות הציור והמיומנויות העדינות. לעיתים הילדים הללו מראים קושי שפתי הן בהבעה (היגוי ויכולות שיחה) והן בהבנה השפתית (הבנת סיפור, הבנת הוראות וכו'). 40-80% מהפגים , מראים בגילאי הגן רגישות/תגובתיות יתר שבאה לידי ביטוי בהמנעות ממרקמים שונים (חול/בצק), רגישות לרעש, רגישות לחוויות וסטיבולריות כגון נדנדה וקרוסלה (קשור לאיבר שיווי המשקל באוזן) ועוד. חלק מהפגים (30-50%) יראו קשיי קואורדינציה שיביאו לידי ביטוי בנפילות מרובות, קושי בקפיצות/משחקי כדור/רכיבה על אופניים.

חלק מהפגים יראו עדיין קשיים ביכולת להרדמות, התעוררות הדרגתית ובשינה רציפה גם בגילאי גן. חלקם יראו קשיי אכילה שמתאפיינים יותר באכילה בררנית, סביבת אכילה לא מאורגנת, אכילת כמויות קטנות מדי או מרובות מדי וזמני אכילה ממושכים או קצרים מדי.

לא כל הפגים יראו את כל הקשיים וחלקם יראו מספר קשיים אשר משולבים יחדיו.

פג שגדל עם קשיים התפתחותיים ואשר סביבתו אינה מבינה ואינה מטפלת בקשייו, כי הוא כבר לא פג והוא ילד בחינוך רגיל, מתוק וחמוד ו"כל הילדים גדלים" יכול לגדול לקשיים מרובים יותר (כדור שלג שגדל) ולבעיות רגשיות והתנהגותיות עקב קשייו.

משפטים ששמעתי מהורים:

"הוא שובב – אז שיתרוצץ הרבה, למה צריך לשבת ולשחק" (כדי ללמוד ולהתאמן על מיומנויות עדינות)

"הוא עצלן אז הוא לא זז" (אין ילדים עצלנים, אולי הוא נפל הרבה אז הוא לא מעיז יותר או שאולי לא הצליח לו אז הוא ויתר)

"הוא יגדל – בסוף כולם מדברים" (בדרך הוא יהיה מתוסכל – התסכול יכול לגרום לילד לבעיות התנהגות או להמנעות והסתגרות)

"הוא כל הזמן נופל – איזה מסורבל" (זו חוויה ממש לא נעימה לפול הרבה)

"אז שלא יגע בחול ובבצק" (נכון – לא חייבים אבל לרוב זה מקושר גם לבעיות אכילה ובררנות באוכל)

נכון, כל ילד עם קשיי התפתחות צריך טיפול וכל ילד שאינו מטופל יגרור אחריו את הקושי.

אבל חשוב לזכור דבר ייחודי לפגים! פגים נולדים עם מוח פחות בשל, הרבה מחקרים מראים שלפגים (גם בשבועות מאוחרים) יש פחות רקמה מוחית אשר מתפתחת מחוץ לרחם לעומת ילודים במועד – כלומר יש להם פחות עם מה לעבוד… לכן יש עליה באוכלוסייה הכללית בשכיחות של קשיי קשב ולמידה.

הבהלתי אתכם… נכון… אבל – הנתון המעודד אומר שככל שמטפלים בפג מוקדם, מזהים את הקשיים לפני בית הספר אנחנו יכולים להשפיע על הלמידה והיכולת המוחית ללמוד ולגדול להיות אדם עם איכות חיים טובה (מבחינת מדדים של השכלה, כלכלה ובריאות) – איזה מדהים!

לסיום, כמה המלצות:

לזהות מוקדם את הקושי – אם רואים קושי, ללכת לבדוק אותו
להמשיך מעקב התפתחותי באופן שגרתי עד כיתה א
להקשיב וליישם בבית את המלצות הצוות המטפל בילד

באיחולי שגשוג ופריחה לכל הפגים והוריהם

שירי קרטין
בעלת תואר ראשון בפיזיותרפיה (BPT), תואר שני בריפוי בעיסוק (M.Sc in OT ), טיפול ניורו התפתחותי – גישת בובט NDT ומדריכה קלינית
בנוסף, שירי חברת הוועד המנהל של עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל