שאלות ותשובות – בפגיה

בתקופת הפגייה עולות המון שאלות מתעוררים חששות רבים ותהיות אין ספור…
מובאות בזאת מספר של שאלות ותשובות על מנת לסייע ולתת מענה ראשוני בנושא.
נשמח לשמוע הצעות לנושאים נוספים שחשבתם שחסרים באתר.

מי רשאי לבקר בפגייה?

עקרונית- עקב הפחד מזיהומים- רק אבא ואמא.
מעשית- פגיות רבות מאפשרות כניסות בתדירות משתנה לאחים ואחיות, ולסבים וסבתות.
יש לברר את מדיניות הפגייה ולהבין שסירוב בנושא אינו שרירותי אלא נועד להבטיח את שלום ילדינו.

מה אלו כל המונחים והשמות? האם יש מילון רפואי שיעזור לנו?

כניסה לעולם המונחים והמושגים של הפגיה יכול להיות מטלה קשה.
על מנת להקל עליכם הבאנו מילון מקוצר של מונחים עיקריים.
תוכלו למצוא אותו בסוף חוברת הסיוע של העמותה- לינק לחוברת RSV

האם אני יכול להתעקש ולהשאר בחדר בזמן טיפול בילדי?

לפי חוק זכויות החולה הינך נחשב לאפוטרופוס של הפג ואתם זכאים ללוות את ילדיכם בפרוצדורות הרפואיות.
זאת להוציא מקרים בהם הצוות חושב כי נוכחותכם עלולה להפריע לפעולה התקינה או שבאותה שעה מתבצעת פעולה בפג אחר ועקב צינעת הפרט הצוות מבקשכם לעזוב.
אבל ככלל- הינכם האחראים על ילדיכם ובדר"כ תורשו להישאר לצידו.

האם אני זכאי לסידור חנייה בבית החולים?

ישנה חובה על כל בתי החולים הממשלתיים לאפשר חניה חינם חלוטין,
אולם בתי החולים שבבעלות קופת החולים הכללית אינם כפופים לחובה זו. 
לרוב- יש לפנות לעובדת הסוציאלית בנושא.

לחץ כאן לפרסום רישמי של מרכז המידע של הכנסת בנושא 2010
טבלה זו עודכנה ע"י אנשי הקשר שעמותת לה"ב מציבה בכל הפגיות בארץ.

כנסו למידע נוסף מתוך אתר כל-זכות לגבי הפטור מחניה בבתי חולים 2011

כנסו לחוזר מנהל הרפואה – משרד הבריאות 2011

מה חשיבות השמירה על ההגיינה בכניסה למחלקה?

הגיינה הינה הנושא החשוב ביותר בפגייה כיוון שזיהומים הינם האוייב מספר אחד של ילדינו.
עליכם לשמור מכל משמר את הוראות צוות הפגיה בנושא רחיצת ידיים, לבישת חלוקים ועוד.
כמו כן נושא הגבלת כמות וסוג המבקרים הינו משמעותי גם כן.

האם אני יכול לדרוש העברה לפגייה אחרת?

במידה ומסיבה מסויימת אינך רוצה שילדך ימשיך להיות מאושפז בפגייה הנוכחית הינך יכול לדרוש העברתו לפגייה אחרת כל עוד ניתן להעבירו מבלי לפגוע במצבו הרפואי.
על מנת לעשות כן הינך זקוק לפגייה אשר תסכים לקבל את ילדך (עליך ליצור עימם קשר בעצמך ולבקש) ולאחר מכן- הינך זקוק לאישור (בע"פ או בכתב) של מנהל הפגייה אליה הינך מעונין להעביר ולהעבירו למנהל הפגייה הנוכחי.
במידה והינך נתקל בבעיות בנושא אל תהסס לפנות לעמותת לה"ב

מה זה "קנגורו" ואיך אני יכול לעשות?

הקנגורו הינה שיטת טיפול הורית שנתגלתה עקב מחסור באינקובטורים בקולומביה ושימוש בהורה כאינקובטור "אנושי".
כך התגלה כי מגע בין גוף לגוף משפר באופן ברור את המדדים של הילוד וברחבי העולם המערבי התחילו להכניס את הטכניקה הזו בנוסף לטיפול המסורתי.
בישראל- רוב הפגיות ורוב האחיות תומכות בטיפול ה"קנגורו" אך עדיין יתכנו מקרים של התנגדות עקב בורות או חוסר הבנה.
במקרים אלו אנו ממליצים לכם להדפיס מרשימת המאמרים הבאים ולחשוף את האחות/רופא לנתונים אותם הוא אינו מכיר ובכך לשפר לא רק את הטיפול בילדיכם אלא גם בבאים אחריו:

מתי נשתחרר הביתה?

זוהי כמובן "שאלת מיליון הדולאר".
ראשית– זיכרו כי כל ילד הינו יחודי ואם ילד אחד השתחרר בתנאים מסויימים אין זה אומר דבר על ילד שני. שנית– ישנם תנאים בסיסיים שעל הילד למלא והם:
א. נשימה עצמאית
ב. שמירה על חום גוף
ג. אכילה עצמאית
שלישית – ישנם תנאים שעל משפחת הילוד למלא, ואלו הם:
א. יכולת טיפול בסיסית (החלפת חיתול, האכלה, רחצה)
ב. יכולת טיפול ספציפית- לפי דרישות הילוד ישנן פגיות בהן על מנת להשתחרר על המשפחה להציג את כיסא הבטיחות איתו יוציאו את ילדם מבית החולים.
על פי רוב- מענה על דרישות אלו מתרחש סביב שני ק"ג משקל וסביב השבוע ה-37 להריון (כביכול).
כמובן שיתכנו תנודות במשקל ובשבוע הלידה עקב מצבם היחודי של המשפחה, הילוד- וכן לעיתים עקב צרכי הפגיה.

האם אני זכאי לראות את התיק הרפואי של ילדי?

על פי חוק זכויות החולה הינך זכאי לראות את תיקו הרפואי של ילדך.
ברוב המקרים תתבקשו לקבוע פגישה עם רופא בכיר על מנת לצפות בתיק וזאת על מנת למנוע אי הבנות ובהירויות שעשויות לעלות עקב הלשון הרפואית בה מנוסח התיק.